לא האמנו אבל 90% רצו להיות חלק מהמיזם העסקי חברתי שלנו
מרץ 25, 2014
להפחית את הסיכון ולהגדיל את הסיכוי – ניר גורדון על פיתוח ערוצי שוק ביזמות עסקית חברתית כמפתח להצלחה
אפריל 6, 2014

יש לך עסק חברתי שעושה טוב ? עכשיו צריך להוכיח את זה

" עסק חברתי הוא גוף שנועד לקדם מטרות חברתיות או סביבתיות באמצעות כלים מעולם העסקים. הוא אינו שואף למקסם רווח עבור בעליו כמו "עסק רגיל" ומטרתו מקסום ההשפעה החברתית שלשמה הוא הוקם ".

נכון, בישראל אין עדיין הגדרה מדויקת מבחינת החוק מהו עסק חברתי אבל ככל שהתחום ממשיך להתפתח ולצמוח, כך יותר ויותר בעלי עניין מעמיקים את הפעילות שלהם במרחב שנועד גם לייצר הכנסה כלכלית וגם לעשות טוב ולכולם ברור שהעסקים החברתיים נועדו גם לייצר רווחה כלכלית וגם לעשות טוב.

אבל כאן נכנסת שאלה מהותית: איך עסק חברתי יכול להוכיח שהוא באמת עושה טוב, שהוא באמת חברתי? איך תדעו שהעסק החברתי שלכם באמת עושה עבודה טובה במישור החברתי? לשם כך נדרשת מערכת מדידה: SROI.

מה זו מדידה חברתית ולמה אנחנו צריכים אותה?

התשובה נעוצה במבנה הייחודי של העסקים ההיברידיים ובקיום שתי שורות רווח (לפחות):

שורת הרווח הכלכלית – FROI (Financial return on investment)

שורת הרווח החברתית – SROI (Social return on investment)

כמו בכל עסק, גם בעסק חברתי אנו נבדוק בכל סוף חודש יחד עם רואה החשבון, כמה כסף יצא וכמה כסף נכנס. זה קל לבדיקה כי יש לנו מדדים כמותיים מאוד ברורים שנקראים שקלים חדשים.

אבל מה קורה כשאנחנו רוצים לבדוק כמה טוב עשינו? איך שינינו את חייהם של אותם מוטבים שעבורם פתחנו את העסק החברתי? איך השפענו על הקהילה, הסביבה, העולם וכמובן האם השגנו את המטרה החברתית שלמה הוקם העסק?

בדיוק בשביל זה יש לנו את שורת הרווח החברתית והמדידה של השפעת הפעילות שלנו מבחינת האימפקט החברתי שהיא השיגה.

מטרת המדידה החברתית היא עמוקה וכרוכה בהליך מקצועי עמוק אך אם ננסה רגע לפשט את הנושא ולהגדיר בגדול למה עסק חברתי מקיים מדידה שכזו אפשר לטעון שהמטרה היא להציג באמצעות נתונים כמותיים את התשובות לשאלות העקרוניות הבאות:

  1. האם השגנו את המטרות שלנו כעסק חברתי ?
  2. האם השקעת הזמן, כסף ומשאבים שבחרנו השיגה את התוצאות הטובות ביותר ?
  3. איך נוכל להציג לאחרים את האפקטיביות של הפעילות שלנו ?

ניקח לדוגמא את העסק החברתי\סביבתי Just park it זהו עסק טכנולוגי לשיתוף חניות בעיר תל אביב שמחבר בין בעלי חניות בעיר, לבין חונים מחוץ לה. החונה משלם על שכירת חנייה מראש ומגיע ישירות, ללא שיטוטים מיותרים, בזבוז זמן ודלק וכמובן עצבים, אל החנייה הנכספת.

מנגד בעל החנייה אשר השכיר את המקום, מעביר אחוז נכבד מסכום ההשכרה לאחת מהעמותות המשתפות פעולה עם המיזם ובכך מייצר מנגנון מניב הכנסה לעמותה דוגמת אקים או גדולים מהחיים, מסייע להן לצמצם את התלות בתרומות, מאפשר להן להעמיק ולגוון את הפעילות שלהן ובכך מגשים מטרה חברתית משל עצמו.

בנוסף, לג'אסט פארק איט יש גם מטרה סביבתית ובאמצעות הפחתת כלי הרכב על הכביש המיזם מציג את תרומתו לסביבה והפחתת הזיהום והפגיעה במשאבי טבע.

כל הפעילות הנ"ל נמדדת במדדים כמותיים ברורים שמציגים את התועלת עבור עמותות ועבור הסביבה שהפעילות של המיזם מייצרת.

אז הכל טוב ויפה, מבצעים מדידה, יש יעדים ואיסוף הנתונים יכול להתחיל, אבל בשביל מה בדיוק?

מעבר "לרומנטיקה" שיש באמירה שאנחנו עושים טוב ומעבר למהות של המיזם הזה שהקמנו, המדידה החברתית מסייעת למנף את העסק ותורמת לפן הכלכלי והעסקי במיוחד בשלוש הנקודות הבאות:

א- עבור היזם עצמו: בראש ובראשונה את העסק החברתי פתחנו מתוך תשוקה שבערה בנו, רצון עז לעזור, לשנות, לתרום ובחרנו בדרך חדשנית לעשות זאת. כעת, המדידה מוכיחה לנו כיצד אנו באמת משפיעים על העולם וכיצד אנו משיגים את המטרות שחשובות לנו, בין אם זה צעצוע חדשני שנועד לקדם חינוך לקיימות בקרב ילדים, או מיזם טכנולוגי שמטרתו שיפור הרגלי האכילה והבריאות בקרב נוער, או פעילות לקידום נערות בסיכון, בסופו של יום צריך לבדוק איך באמת תרמנו.

ב- עבור בעלי העניין: בכל פעם שאנו ב-ESCO מלווים עסק חברתי עם שותפינו, חלק בלתי נפרד מהתהליך הוא למפות את בעלי העניין אשר חולקים איתנו את אותן המטרות. אנו עושים זאת מתוך הבנה כי אם נציג להם עד כמה אנו טובים בלקדם את המטרות הללו, אנו יכולים ליהנות משיתוף פעולה פורה עימם. בין אם מדובר בעסקים, ארגונים, קרנות או משקיעים, ברגע שאנו יכולים להוכיח את האפקטיביות שלנו, יש לנו מנוף משמעותי בגיוס השותפים שיעזרו לנו להעלות את סיכויי ההצלחה של העסק החברתי ויפחיתו את הסיכונים מהמיזם. זו יכולה להיות הרשות המקומית שתקדם יחד איתנו נוער בסיכון, זה אולי משרד החינוך או משרד הבריאות, זו יכולה להיות רשת בתחום המזון שמעוניינת בשותפות בסניף של בית מאפה עסקי חברתי לקידום נשים במצוקה או המשקיע הפרטי שעד היום היה תורם בתחום איכות הסביבה ומהיום רוצה להשקיע ולהעמיק את ההשפעה שלו על הכדור. המשותף לכולם שהם יכולים וירצו לעזור, אבל בשביל זה הם ירצו להבין למה לבחור דווקא במיזם שלך.

ג- עבור הלקוחות והשוק: בסופו של יום עסק חברתי הוא עסק לכל דבר, צריך לספק את השירות או המוצר הטובים ביותר, לשמור על רף מקצועיות גבוה וכמובן לדעת למי לשווק, איך ומה. בנוסף לכך כדי להוכיח את המטרה החברתית שלנו, צריך גם מספרים לא? הרי זה לא מספיק לאמר לצרכן, תשמע אני גם מקדם מטרה חברתית, צריך להוכיח איך עושים זאת ואיך באמת מה שעומד לנגד עינינו זו המטרה החברתית ולא רק תלוש המשכורת.

כשמתבצעת המדידה החברתית ניתן להציג ללקוחות ובעלי העניין לא רק את הרף המקצועי הגבוה ואיכות המוצרים, אלא גם את האפקטיביות בהשגת המטרות ובתרומה לאחר, כך אנו מייצרים מערכת שיקולים נוספת לשלל קהלי היעד שנרצה לשווק להם ומציגים את ההוכחה והמסר השיווקי שממחיש מדוע באמת מדובר עסק חברתי

לסיכום, מדידה חברתית היא נושא עצום בפני עצמו שעובר החל מבדיקת התשומות והתשואות של הפעילות, דרך מדידת התפוקה המיידית שייצרנו וההשפעה לטווח ארוך ואפילו תרגום הפעילות לחיסכון כלכלי עבור הקהילה והרשויות והאמת שגם עוד עשרה מאמרים לא יספיקו כדי לתאר את עומק התחום, אך מטרת הכתוב היא להסביר בצורה פשוטה ומדויקת מהי החשיבות של מדידת ההשפעה בעסק חברתי, את הפוטנציאל הגלום במדידה זו ואיך היא ממנפת גם את העסק וגם את הנפש.

הפוסט נכתב על ידי עופר פלין – מנהל השיווק של מרכז ESCO ובמסגרת תפקידו מלווה ומייזם עסקים חברתיים יחד עם עמותות ויזמים במסלולי הפיתוח השונים במרכז.