איך שגלגל מסתובב לו – אלון אלפרוביץ על הקריירה העסקית חברתית שלו
יוני 11, 2014
איך משלבים בין טכנולוגיה לעסקים חברתיים ? – Donating By Playing
אוגוסט 16, 2014הסוד טמון במספרים – עופר פלין על ההזדמנויות הכלכליות בתחום העסקים החברתיים
תקראו לזה תחום, תקראו לזה מגזר, תגדירו שזה ענף , לא משנה איך קוראים לזה העיקר שנבין שהעסקים החברתיים בארץ ובעולם ממשיכים לצבור תאוצה ומעידים שסדרי העדיפויות שלנו משתנים לטובה.
באחד הימים השבוע שוחחתי עם יזמת שפנתה אלינו עם רעיון לעסק חברתי שהיא רוצה לפתח, כששאלתי אותה למה היא רוצה לפתח מיזם שכזה היא ענתה בצורה פשוטה " אני רוצה לקום כל בוקר ולעבוד בעסק עם נשמה, כזה שגם יעזור לחשבון בנק שלי, גם יעזור לאחרים וגם יעניק לי תחושת סיפוק והגשמה".
התשובה שלה לא הפתיעה אותי, בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ברורה ומרשימה בהיקף היזמים והעסקים שמעדיפים להסתכל לא רק על שורת הרווח הכלכלית אלא גם על השפעת העסק על החברה והסביבה ובאותה נשימה גם השוק והצרכנים מוכיחים שמחיר בלבד, הוא כבר לא הגורם היחידי שמניע לקוחות. השורה התחתונה היא שמותר לנו להיות אופטימיים
נוהגים לומר שהמפץ הגדול של תחום העסקים ההיברידיים התרחש לאחר הצלחתו של מוחמד יונוס ובנק גרמין ואכן מאז 2006 וזכייתו של פרופסור יונוס בפרס נובל לשלום בזכות פעילותו לצמצום העוני העולמי ישנה נסיקה מתמדת בתחום. בכל העולם קמים עוד ועוד עסקים היברידיים, בנקים ואיגודי אשראי חברתיים, קרנות השקעה ייעודיות, ארגוני תשתית, אפילו בורסות עסקיות חברתיות וכמובן האג"ח החברתי שפועל אפילו בישראל. אנו עדים לממשלות כמו באנגליה ואוסטרליה שמעבירות חקיקה עמוקה ורחבה ומעודדות פיתוח והשקעה בעסקים חברתיים ואנחנו מתרשמים מנתונים של מחזורים עסקיים כמו בארה"ב של כ-500 מיליארד דולר בשנה מעשייה היברידית ולצד כל זאת אנו עדים גם להתעוררות והבחירה של הדבר הכי חשוב במשוואה הזו, הצרכנים המודעים.
שירלי קנטור, יועצת לאחריות תאגידית וקולגה יקרה הציגה במאמרה נתונים טריים ממחקר של חברת נילסן העולמית שביצעה זו השנה השלישית ברציפות מחקר עולמי בנוגע להעדפת צרכנים, הנתונים מדהימים. על פי המחקר ישנה עלייה ברורה של צרכנים שמעדיפים לרכוש מוצרים של חברות המוכיחות את ההתחשבות וההשפעה החיובית שלהן על החברה והסביבה. בשנת 2012 אחוז הצרכנים הללו עמד על 45% ותוך שנתיים המספר קפץ בעשרה אחוזים
55% מהנסקרים העידו שהם מוכנים לשלם יותר על מוצרים בתנאי שהוכח להם בצורה ברורה שהארגון אכן מקדם את הקהילה ומתחשב בסביבה
בהמשך המאמר שירלי חיזקה את הטענה של העדפת צרכנים בכך שהציגה כי גם נתוני המכירות של אותן חברות צמחו ב2% עד 5%
אם נעבור רגע לנקודת המבט של היזמים, מחקר משנת 2013 של הארגון הבריטי SEU מציג נתונים מרשימים לא פחות, כמו למשל העובדה שגם בעת משבר כלכלי, שבו עדיין בריטניה נמצאת, 38% מהעסקים החברתיים דיווחו על צמיחה כלכלית ו63% הציגו תחזיות חיוביות לשלוש השנים הקרובות. לעומתם רק 29% מהעסקים הרגילים דיווחו על הגדלת ההכנסות ולגבי העתיד, כאן המספר הרבה יותר נמוך ביחס לעסקים החברתיים, רק 37% יכלו להעיד על צמיחה שבאופק
אם בעיתות משבר מדובר, גם כאן המספרים בממלכה הבריטית מעניינים. בזמן ש-31% מהעסקים שפועלים למקסם רווח בלבד העידו על ירידה בהכנסות, רק 22% מהעסקים החברתיים הציגו נתונים דומים. מספרים אלו יחד עם נתוני העדפת הצרכנים מציגים לנו תמונה ברורה בה ישנה עדיפות מתפתחת לאותם עסקים שלא מתרכזים רק בשורת הרווח הכלכלי והלקוחות מצביעים בארנק וברגליים. הוכחה נוספת לכך ניתן לראות גם בתרבות הצריכה החדשה והתשתית לכך, פורטלים כמו Ethical Consumer או Shop Ethical האוסטרלי לצד קמפיינים מוצלחים כמו Buy Social האנגלי פותחים בפני הצרכנים עוד ועוד אפשרויות לצרכנות מושכלת ומשמעותית.
גם המגזר החברתי ובו העמותות והגופים שלא למטרות רווח נהנה מגידול מרשים בתפישה העסקית חברתית. בזמן שבארה"ב מנכ"ל של עמותה משקיע בממוצע 80% מהזמן שלו במרדף אחר התרומה הבאה ולאור נתונים שכיום 45% ממשאבי עמותה מושקעים בגיוס התורם הבא, יותר ויותר גופים חברתיים וסביבתיים מבינים את הצורך והפוטנציאל שגלום בפעילות עסקית, מניבת הכנסה שמטרתה צמצום התלות בתרומות, יצירת הכנסה עצמאית מקיימת והעמקת האימפקט של העמותה. באנגלייה לדוגמא, בשנה החולפת 56% מהעמותות פיתחו שירותים ומוצרים עבור המגזר הפרטי והציבורי מתוך מחשבה כלכלית מקיימת. בארה"ב שבה בכל שנה רבע מהעמותות נמצאות במשבר ואיום כלכלי, קרוב ל40% מהן דיווחו כי הן מעוניינות לפתח מנגנונים עסקיים חברתיים לשנים הבאות.
כיום המציאות הכלכלית לצד המודעות הציבורית שהולכת וגוברת, מעודדות אותנו לחשוב אחרת ולהשתמש בבחירה מושכלת בתעשייה שמטרתה לשנות את המציאות לטובה. אנו עדים לשינוי בתפיסה שמובילה לחדשנות במוצרים ושירותים, בחשיבה עמוקה על השפעת הפעילות שלנו כלקוחות וכבעלי עסקים על הקהילה ועל הטבע. הדורות הצעירים מובילים מגמה בה קריירה אינה נמדדת רק בעושר כלכלי אלא גם באושר וסיפוק שנובעים מאחריות ועשייה למען האחר ופתאום נתונים מרשימים גורמים לנו להאמין ולשאוב השראה, כמו העובדה שלראשונה בהיסטוריה בברטניה, אחוז הצעירים בגילאי 18-30 שמעוניינים בקריירה עסקית חברתית עלה על אלו שכל מה שמעניין אותם זה רק כסף (35% לעומת 33%)
סוקרטס טען שהסוד הגדול של שינוי טמון במיקוד כל האנרגיה בלבנות את החדש. מהמידע והנתונים שהצגתי, אנחנו יכולים לשאוב את האמונה, הרצון והאפשרויות בידינו לעשות שינוי שכזה וליצור מציאות שבה ההפרדה בין החברה, הסביבה והקריירה שייכת לעבר והעתיד יכול להיות שילוב מנצח של כולם !